שמור תמונה

ויסעו ויחנו

12/11/2015

בוקרו של יום ד' השבוע, היה המועד בו אנחנו זזים לראשונה בלי אמא..... לבד בלי עזרה מאף אחד.

כל התיקונים בקרוואן שהיו צריכים לסדר, כגון מזרן חדש, לוח פיקוד חדש למיזוג האוויר וכיו"ב סודרו, (ותמיד לצערנו, יש משהו נוסף) והחלטנו לזוז מוקדם דרומה לפאתי אגם טקסנה.

החשש מפני הנהיגה ברכבת, (קרוואן + ג'יפ) החשש מפני ההתבררברות בתנועה האמריקאית הזורמת גרמה לנו לקום מוקדם, אבל ממש מוקדם ובשעה 5.00 התחלנו לנסוע. שלא תחשבו לרגע שהתנועה בשעה זו אינה סואנת.

היות ונוסעים היום, מכינים סנדויצ'ים ושתיה בטרמוס. ואז אני מכין אותם ואורז אותם אחד אחד ועוד חושב על תזכורת לשרה שלא נשכח אותם במקרר... ופתאום, אאוריקה !!!!! רגע רגע רגע ! הרי אנו נוסעים עם הבית....... למה צריך להכין אריזות .......להכין שתיה מראש??? ניגשים לגז ומכינים מה שרוצים לשתות.

אנחנו נתרגל !! יעברו עוד כמה "פשלות" כאלה ואנחנו נדע.

הנסיעה החלה בהתברברות קלה כאשר פיספסנו את הכביש הראשי וה-GPS הוביל אותנו לדרך ללא מוצא. לא זו שזה הסולו שלי בנהיגת אוטובוס, לא זו בלבד שאני גם גורר ג'יפ מאחורי, נכנסתי בדרך ללא מוצא ב- 5.00 בבוקר וצריך.... לנסוע חזרה. הרברס הזה עם הג'יפ מאחור ייזכר להרבה זמן. ראשית, הזכיר לי את העגלה בטרקטור בקיבוץ כשעשינו רוורס אבל חמור מכך, האנטנה של הטלויזיה על גג הקרוואן לא הסתדרה עם הענפים ברחוב המוזר שהGPS הביא אותנו והענפים ניצחו....

לאחר נהיגה של כ- 150 ק"מ , הגענו למקום היעד שלנו צמוד לאגם טקסנה. שער המחנה עדיין סגור אך טלפון לאחד השומרים פתח בפנינו את הכול.

סוף כל סוף פוגשים אמריקאים אמיתיים. לא מכסיקנים חטטני עין אותם פגשנו ביוסטון. (אין לי דבר וחצי דבר נגד מכסיקנים אלה שאנחנו הגענו לארצות הברית כדי לפגוש אמריקאים ) וכאן, הרחק מהעיר פוגשים "אונזרע מענשן" מאירי פנים, לוחצי יד נכונים לעזור ולסייע. רק שנכנסנו בפאתי המחנה ניגש אלינו פנסיונר מקנדה שעובד כאן באתר כמה חודשים בשנה בתור תחזוקן, מייק שמו, ואמר לנו שהאנטנה שלנו זקוקה לטיפול.הוא טיפס על הגג כחתול (פנסיונר) סידר הכול וגם החליף מגבים ושם רשתות נגד יתושים וגם שימן את המדרגות והכול בכף..... באמת כף לפגוש אנשים טובים.

כאן בתמונה רואים חיבור מים עירוני, יציאה לביוב עירוני וחשמל 110 וולט 50 אמפר.

לאחר ניתוק הג'יפ מהקרוואן, (זו תורה בפני עצמה) התנחלנו (ראו תמונות) ומייד יצאנו לטרייל ראשון ברגל בטבע. זה טיול במסלול מסומן בתוך חורש סבוך. צריך לפגוש ארמדילים. אנחנו לא פגשנו אותם. אבל ציפורים ועופרים למכביר.

הגענו למזח האגם שלידינו שם ישנו שולחן עם משטחים לרחיצת הדגים שדגים..... משם נכנסנו למעבה היער שם ראינו צמחייה בלתי מוכרת וגם הרבה עופרים איילות וצבאים. הם מקיפים אותנו מכול עבר. לדעתי ישנה רק סיבה אחת. נפוצה שמועה על צבי זכר אלפא שהגיע למקום. .....

מרחבי המחנה

לאחר ארוחת הצהריים שהכנו (דגים עם תפוחי אדמה) יצאנו לעיירה קרובה לקנות גלידה כי בא לנו משהו מתוק כזה ואין לנו עדיין בפריזר. שמה של העיירה עדנה. עיירה טיפוסית רדומה משהו. הדבר הכי מעניין שמשך את תשומת ליבנו היה ילד בן שלוש לערך שחבש כובע טקסני טיפוסי וכמובן בלב העיירה חנות נשק.

מתחילים להתאהב בחיים הללו. הכול חדש לנו, הכול שונה והכול מעניין.

אנו מצרפים תמונות להנאתכם.