שמור תמונה

חוזרים לדאלאס

הגענו ארצה לחגים. פגשנו את המשפחה, את החברים ואת הישראליות בה נולדנו.

לא אכחיש כי הלבנטיות היכתה בנו בכל עוזה. נולדנו כאן, אנו אוהבים את ארצנו, אבל לאחר פרק של חצי שנה באזורים כפריים בארה"ב החזרה ארצה היא נחיתה מטלטלת.

מיופי של טבע ואנשים מנומסים, ממנהגים מנומסים בכל שטח ציבורי, חוזרים לג'יפה הישראלית, לאי נקיון ציבורי, ארגזים, ליכלוך, אי סדר, פשוט לא נעים לעבור ברחוב.

הגענו למסקנה כי אנחנו לא מחונכים. כפי שלימדו אותנו במשך כמה עשורים לא לקטוף פרחי בר, כך ניתן לחנך אותנו לתשובת לב ציבורית. אנחנו גרים לא רק בבתים ובדירות פנימה. אנחנו חיים גם בכל מה שעוטף את דירותינו. במקום עזובה, לכלוך, ואי סדר, בהשקעה אישית קטנה של כל אחד מאיתנו אנו יכולים להיראות הרבה יותר טוב ולהרגיש הרבה יותר טוב.

זה מתחיל מאי זריקת לכלוך (אפילו בדל סיגריה) ברשות הרבים, אי העברת אשפה וזבל לרשות הרבים, קצת טיפוח המרפסת או החזית, קצת לחשוב שגם איך שאנו נראים מבחוץ, זה הבית שלנו.

אנו חוזרים לדאלאס, שם השארנו את הבית והמכונית לטיפול ותחזוקה. מחליפים שמנים, ממלאים גז, מנקים את השטיחים וכיו"ב. הג'יפ מחכה לנו במלון והבית במוסך הטיפולים אנו מתגעגעים הביתה.

נותרו לנו כמה סידורים כגון חידוש הרישוי של הג'יפ והבית, מילוי הבית במזון וקדימה נשים פעמינו דרומה לקראת החורף הקרב ובא.

המסלול שלנו יהיה לכיוון לואיזיאנה, מיסיסיפי ולפלורידה ולקראת האביב נעלה לכיוון ניו יורק בדרכנו ארצה לחגוג את ליל הסדר.

מקווים לחוות וליהנות. אנו נשתף אתכם בסיפורים ותיאורים של המקומות שנבקר והאנשים שנפגוש. בינתיים להתראות

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות.תגובה חדשה