שמור תמונה

הקניון הגדול

ביום שלישי התעוררנו, בפעם הראשונה מזה חודשים, לקול השעון המעורר.

לא בכל יום יוצאים לראות את אחד מאתרי הטבע הנודעים בעולם, ה"צלקת" הגדולה ביותר בעולם, מעל 3000 קמ"ר, אתר מורשת לאומית אותו ראינו מככב בסרטי קולנוע, סרטי נשיונל ג'אוגרפיק ותמונות, הגרנד קניון.

שמנו פעמינו לתחנת הרכבת בעיירה ויליאמס (Williams), מרחק של 140 ק"מ מהחניון בו אנו נמצאים, שם חיכתה לנו הרכבת שתסיע אותנו כשעתיים עד ליעד ומשם נצטרף לסיור של כשעה וחצי באוטובוס בין נקודות תצפית על הקניון.

אחרי נסיעה של כשעה וחצי הגענו לתחנת הרכבת בויליאמס, קיבלנו בקופה את הכרטיסים (שהוזמנו מראש) וחשבנו שכל שעלינו לעשות זה להמתין לשעת היציאה.

ממש לא. תסמכו על האמריקאים שיעשו מכל דבר שואו אחד גדול שינוצל עד תום.

ראשית הופנינו לזירת הופעות במרחב התחנה, שם חזינו במופע אקדוחנים היתולי בנוסח המערב הפרוע. יריות, הרוגים, שריף שמציל את המצב ואחר כך...כמובן צילומים עם השחקנים, כולם

נהנים, מוחאים כפיים. פשוט, טיפשי וכל כך שמח.

נכנסנו לקרון הרכבת שלנו (ספוילר: עוד ניפגש עם פורעי החוק בהמשך...), לכל קרון מארחת אישית שמתארת מה אנחנו עומדים לראות, משחקת איתנו במשחקים, מעין מדריכה/בדרנית/מרפאה בעיסוק פרטית. מים חופשי לכולם, שירותים בכל קרון, הרגשה נוחה.

הרכבת הלא מודרנית והדרך המתעקלת כמעט לכל אורכה גורמים לרכבת לזחול במהירות של כ-60 קמ"ש בדרך שברובה משעממת, לכן דואגים לנו לבידור.

קיבלנו שואו קצר של זמר קאנטרי ואפילו הצטרפנו לכמה מהשירים. בתום ההופעה הוא עבר בין הנוסעים להיכרות קצרה (אתם מישראל? אנחנו אוהבים אתכם) ו...איך לא? לקבל טיפים.

השיטה האמריקאית החלה לפעול.... (ספוילר נוסף: היא עוד תשוב)

בחורה צעירה ונחמדה עוברת בין כולם ומצלמת ובינתיים כולם מדברים האחד עם השני, מעבירים את הזמן בנעימים. לפנינו זוג אמריקאים-יפנים עם 2 ילדיהם, משמאלנו אמריקאי יוצא צבא עם משפחתו, עשינו היכרות, דיברנו על ישראל, היתה הרגשה של טיול מאורגן. איתם גם נעשה את הדרך חזרה. 4 שעות יחד גורמות אפילו לקרח לימס.

הגענו למחוז חפצנו. הקסם הגדול נמצא כמה מאות מטרים מאיתנו, עדיין עלום. עלינו לאוטובוס והתחלנו בנסיעה. עצירה ראשונה. "15 דקות" אומר הנהג ונשימתנו נעתקת. צביקה ואני מתחילים לצלם באמוק.

כל תיאור מילולי של היופי המרהיב הזה יחטא למציאות. עוצמות הטבע מודגשות פה בגדול. הצבעים, האין סוף מימין, האין סוף משמאל, הכל עוצר נשימה.

אנחנו מתהלכים קצת בשביל לאורך שפת הקניון, גומעים את היופי הזה ו....מפספסים את האוטובוס. אין ברירה...משם אנחנו ממשיכים לבד, בדקות הראשונות קצת בחשש אבל מהר מאוד אנחנו מבינים שאפשר גם לבד, אולי אפילו טוב יותר.

ממשיכים, פוגשים קונדורים וסנאים ואנשים מכל העולם.

חלק מהדרך עושים רגלית וחלק עם שאטל שעובר כל 10 דקות ועוצר בתחנות שונות של נקודות תצפית.

אפילו קצת מנהר הקולורדו החוצה את הקניון הגדול הצלחנו לראות ממרומים. מצליחים לראות את המים מציצים?

המלצה חמה למבקרים העתידיים: חבל להוציא כסף על האוטובוס המאורגן, השאטלים החינמיים (דמי כניסה משולמים בכניסה לשטח הפארק הלאומי) עושים את העבודה נאמנה.

אנחנו בדרכנו לרכבת. גם ברבת החוזרת מחכות לנו הפתעות. בדיחות וחידות. המארחת שלנו מבקשת מכל אחד לסכם במילה אחת את ההתרשמות מהפלא שראינו ולפתע...הרכבת מאטה מאוד...כמעט נעצרת.

פורעי חוק (זוכרים?) רכובים על סוסים דורשים מנהג הרכבת לעצור, עולים על הרכבת בסערה ושודדים את הנוסעים (הבטחתי שהשיטה האמריקאית תמשיך להוכיח את עצמה? וזה עוד לא הסוף) שמשתפים איתם פעולה בשמחה ונפרדים מעוד כמה ירוקים.

אחרי השודדים מגיע בסערה השריף שחוקר את הנוסעים ומנסה להבין אם יש בין הנוסעים משת"פים של השודדים.

ילד סקרן וחכם, לא יותר מבן 6 החליט להתגרות בשריף המדומה, הרים ידים וצעק: "תירה בי, אני עזרתי לשודדים".

הרכבת ממשיכה בנסיעה...הצלמת מגיעה עם התמונות. 35 $ (!!!) לתמונה יחד עם חוברת על הקניון. לא, תודה.

ושוב הופעה אומנותית. הפעם בחור צעיר, לבוש כקאובוי ושר שירים מוכרים. אתנחתא נחמדה ושוב...מעבר בין הנוסעים שמשלשלים לחור שבגיטרה שלו ירוקים נוספים (זו לא סופה של השיטה האמריקאית).

חזרנו לתחנת הרכבת בוויליאמס. ירדנו מהקרון כשהמארחת הפרטית שלנו מברכת אותנו ב"תודה" וב"שלום" וכמובן...ניחשתם נכון, גם לה מגיע מהירוק הירוק הזה.

זהו. יום מתיש וגדוש חוויות הסתיים.

חוויה מסעירה.

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות.תגובה חדשה
הגב
נכתב ע"י מירה יחימוביץ פלק ב 20/04/2016 15:29
>> הי דרליגים חג שמח!!!! מדהים מדהים מדהים מירהלה
הגב
נכתב ע"י דניאל פיין ב 16/04/2016 00:11
>> אני מניח שאת השטרות הירוקים שהשארתם תשכחו במהרה - החוויה תישאר לעד. מן הסתם אי אפשר לערוך טיול מהסוג שלכם מבלי לבקר בקניון הגדול. יעל ואני שותפים לחוויה שלכם.
הגב
נכתב ע"י נתי ב 10/04/2016 18:48
>> Woowww איזה כיף, גם אני רוצה!
הגב
נכתב ע"י יהודית מולק ב 10/04/2016 14:37
>> שלום אחי מה שהטבע יוצר אף אמן לא יעשה. זה יופי שעושה טוב לנשמה יופי מדהים. תהנו בכיף יהודית