שמור תמונה

קניון סמינולה Seminole Canyon

עזבנו את מפלי הפדרנאלס, את הפארק היפה בו חיינו שבוע ימים, ואפילו זוג חברים שעובדים בהתנדבות בפארק הזה ושמנו פעמינו לעבר גבול מכסיקו לקניון סמינולה Seminole Canyon.

זוהי נסיעה בת כ-3.5 שעות למרחק של כ-400 ק"מ. רתמנו את הג'יפ מאחור, ייצבנו את כל החפצים שלא יעופו בתוך הבית, צימצמנו את ממדיו לאוטובוס (הכנסנו את כל ההרחבות ההידראוליות) וקדימה לדרך.

הנסיעה אורכת כמו נסיעה ממרכז הארץ לאילת. עשינו הפסקה אחת לדלק ובמשך הנסיעה שרה התרוצצה בבית להכין מטעמי נישנושים.

ככול שהתקרבנו לעבר הקניון ולעבר הגבול הרגשנו שיש יותר משטרה בדרכים. כ-20 ק"מ מהגבול נותבנו כמו כולם למין מחסום גבול (די דומה למחסום בשטחים אבל כמובן מסודר ומנומס) ושם הורו לנו לעמוד בצד. באדיבות אמריקאית טיפוסית הורידו אותי לאחר כבוד, גם לאחר שמסרתי את הפספורטים שלנו לשוטר עם הכלב החיישן לפגישה עם הקצין האחראי. הוא התפלא מדוע אין לנו תאריך חזרה לארץ בדרכון (בד"כ נותנים רשות שהיה של חצי שנה ולנו השאירו מועד פתוח) אבל מייד השיחה גלשה על המצב בארץ ועל "השכנים" שלנו ונפרדנו כמעט בנשיקות......

הנה בתמונה השוטר המלווה שלי בחזרה לקרוואן.

הגענו וקיבלנו את המיקום שלנו (עם פחות רוח....) וההמקמנו באמצע שום מקום בנוף משגע. כשרצינו לקנות משהו מנחם שלחו אותנו לתחנת דלק במרחק של 35 ק"מ.......

יש לנו WI FI בתוך הבית ואז התלבשנו על הפייס והדואר וחזרנו לציויליזציה....

למחרת נרשמנו לטיול אל המערות העתיקות ויצאנו רק עם עוד זוג אחד למסע המעניין.

זהו מסע אל קניון יפהפה בתוך ערוץ עם גבי מים שעולים אל מערות עתיקות עם ציורי קיר בני 4000 שנה. הציורים הם של חיות שונות, ציידים, וסימנים שאיננו יודעים את פשרם.

שרה ראתה טילים בכמה מהבליטות ואילו אני ראיתי בהם משהו גברי יותר......בכל מקרה מעניין שבני האדם ציירו והנציחו את חייהם.

הנה תמונה שבה ראיתי חסיד מניף את הטלית.....

במוזיאון הצמוד למרכז המבקרים, תמונות ופסלים כולל פסל סביבתי של אינדיאני המביט אל הנוף המקסים. ואיך לא????? התורם שתרם את הפסל הזה הוא ברומפמן........

הסיור היה מהנה ומרשים.

היום שרה ואני הלכנו במסלול לכיוון הגבול עם מכסיקו במפגש נהר סימונלה עם הריו גרנדה. המסלול בתחילתו בנאלי עד שמגיעים לקניונים. איזה יופי, איזה נוף קדומים. מילים מיותרות. להלן מספר תמונות משם להתרשמות.

זהו נהר הריו גרנדה כאשר הגדה ממול היא מכסיקו .ממש מזכיר לנו את הגבול בין ישראל לירדן.....

עייפים ומרוצים חזרנו הביתה ומכינים את ארוחת הצהערב בסגנון מזרחי דווקא.

להתראות בדיווח הבא.

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות.תגובה חדשה
הגב
נכתב ע"י הדר ב 15/12/2015 14:03
>> ממש מרגש. למדתי על ציורי הקיר האלו וגם היתה עליהם סדרה תיעודית בטלויזיה לא מזמן. יש שבטים שרוצים בעלות עליהם כדי לשחזר ולהחיות את דרכי המחיה של העבר.
הגב
נכתב ע"י צביקה ב 16/12/2015 04:02
>> המדריך שלנו בסיור אמר שבקרוב יוצאת עבודת PHD של מישהי בשם קרוליין (?) או שכבר יצאה השופכת הרבה אור על הממצאים. בהמשך ראינו עוד מערות שאין לקהל גישה אליהם בהם ציורים מקסימים. אשלח לך במייל תמונה נוספת ממערת הפנתר.
הגב
נכתב ע"י דניאל פיין ב 15/12/2015 10:37
>> היי חברים, טיול שיוט קיאקים בריו גרנדה יכול להוסיף המון... תרכזו את הסיפורים ותעשו "שמור". מחכים לכם בפברואר.
הגב
נכתב ע"י צביקה ב 16/12/2015 04:05
>> דני, הרבה כלי רכב כאן עם קייאקים. אני וסירות.....יש לך ניסיון מהיאכטה שלך. מבטיח לצלם ולהשוויץ.