שמור תמונה

הרי סנטה קטלינה

רכס סנטה קטלינה הינו רכס הרים מקסים ביופיו. ההר הגבוה מבין פסגות ההרים ברכס הוא הר למון בגובה של 2,791 מטר מעל פני הים שנודע גם בזכות אטרקציית הסקי. השם לרכס ניתן בשנת 1697 על ידי כומר איטלקי בשם אסטביו פרנסיסקו קינו על שם קטלינה הקדושה בדת הנוצרית.

רכס ההרים מהווה אטרקציה תיירותית גדולה בזכות פעילויות פנאי רבות המתקיימות בהם ואתרים מיוחדים כמו קניון סבינו בו יש בריכות ונהרות רבים הזורמים מפסגותיו של הר למון אשר בו יורד שלג.

הגענו אל הרכס באמצעות הג'יפ . אין צורך ברכב 4X4. הכביש המטפס מעלה מעלה לגובה של 8,000 רגל הוא כביש מסודר עם המון מפרצים לחניית צילומים כולל מפרצים מיוחדים לגיחות אל תוך הנוף. הנופים שהתגלו לעינינו הם מקסימים ואי אפשר שלא לעצור כל רגע ולהנציח זאת במצלמה.

העליה לרכס התחילה במראה מרהיב של הרים מכוסים בקקטוס הסגוארו הוא הסמל של אריזונה. מדבר צחיח עם יופי מקסים של קקטוסים שאינם מעשה ידי אדם.

אנו מטפסים במעלה הרכס ומגיעים לקניון הראשון אחד מני רבים המצויים בין ההרים. השלגים שעדיין נמצאים בפסגות, נמסים וגורמים לזרימות בתוך הקניונים. הכול מסודר נאה ומזמין כולל דרכי גישה מיוחדים לנכים.

אנו ממשיכים לטפס במעלה הרכס והנופים משגעים. סלעים ענקיים בצורות שונות מעטרות את הדרכים, הצמחיה משתנה בהתאם לגובה הטיפוס. הקקטוסים נעלמים מעל גובה של כ-1,200 מ' ותחתם מתחילים לצוץ שיחים וצמחים מיוחדים. ככול שעולים הצמחיה הופכת ליער של עצים עבותים.

בגובה של כ-1,700 מ' אנו רואים את השלג שירד לפני כשבועיים, מצדי הדרכים ובין העצים. ככול שמטפסים מעלה, המעטה כולו לבן ואז.... כבר מזהירים אותנו מדובים. לא עזרו קריאותינו "ברלה ברל'ה צא החוצה" ואף ברלה לא היה מוכן להתראות איתנו.

השלטים שהזהירו היו, ודובים אין.

המרחבים והאופק הבלתי נגמר מרחיבים דעתו של אדם. הטבע הענק האין סופי מבחינתנו, מעניק לנו שלוות נפש ורוגע פנימי. האוכל שהבאנו איתנו נזלל בתיאבון דבר שהזכיר לנו את האמהות שלקחו אותנו לים כדי שנקבל תיאבון וזה, לא חסר לנו בכלל. כנראה שאין טוב בלי קצת יסורי מצפון...

חזרנו מאושרים לבנסון, העיירה שבה אנו מתגוררים להמשך התכנון של המסע אל הטבע.

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות.תגובה חדשה