שמור תמונה

סן אנטוניו

21/11/2015

מסענו מביא אותנו היום אל סן אנטוניו, העיר השנייה הגדולה בטקסס והשביעית בגודלה מבין ערי ארצות הברית.

אם לא היינו גרים בבית מתנייע אני בספק רב, אם היינו מגיעים לכאן אי-פעם. והנה בזכות הקרוואן אנו דורכים בעיר וסביבותיה, ונהנים.

העיר ככרך אמריקאי טיפוסי, אינה שונה מערים אחרות אלא שצריך, כמו בכל מקום חדש ,לדעת כיצד להגיע אל האתרים המיוחדים של העיר ולתור אותם כתיירים.

בעינינו הבוחנות, אנו שמים לב בראש ובראשונה, למבנה הדמוגראפי של האנשים הסובבים אותנו הנראה לנו.

מהמבט הפרטי שלנו ,של המדינה הענקית הנקראת טקסס, אנו זוכרים את ג'יי אר מהסדרה דאלס (אני דווקא זוכר את לוסי.....) את הנשיא לינדון ג'ונסון את הבושים ואת איילי הנפט. והנה אנו מטיילים בטקסס כבר למעלה מחודש ימים והדמויות הדומיננטיות ברחובות ובכל מיני תפקידים שאנו נתקלים בהם, הם אנשים גוצים פחוסי צוואר בצבע עור כהה השונה מהצבע הלבן השקוף של לוסי. אלו אנשים שמדברים ספרדית ונקראים מכסיקנים. אין לי דבר נגדם חלילה נהפוך הוא. אבל היכן האמריקאים?

כנראה שהאמריקאים הטיפוסיים עם הכובעים רחבי השוליים עובדים. וכנראה הם עובדים, על מנת שכל האחרים יוכלו להסתובב ברחובות ולבלות..........

יש לכם אנלוגיות לארץ? ....

שמנו גם לב לכך שבכל מקום שהוא לכאורה קולט קהל, נועד על פי התפיסה הקפיטליסטית לקלוט כסף מהבאים אליו. השיטות אינן אגרסיביות, אך הגישות הללו מוליכות ומנתבות את המבקרים לשפוך את כספם במקום. נראה שזהו החוט הקפיטליסטי המזין את הכלכלה. זהו הדלק המניע זהו המוטו.

שלא יהיה ספק, השיטה באופן כללי מוכיחה את עצמה, אלא שהתייר המזדמן ובעיקר התייר החסכן נקלע למערכת הספיגה באופן כמעט סביל.

הגענו לאתר אל אלמו ALAMO המפורסם. אתר היסטורי של המלחמה בין מכסיקו למדינות הדרום.

ציפינו לראות אתר אמריקאי מרשים. אולם התרשמנו שזהו מוקד למסחר ושירותים והאתר עצמו נראה כמתחם התחנה ביפו......הרבה מבקרים, הרבה כרכרות עם סוסים, שלושה אנשים מחופשים לחיילים האמריקאים דאז עם רובים ארוכים, קצת תורים וזהו. ייתכן, כי בגלל שההיסטוריה האמריקאית אינה שלנו, אנו רואים זאת בעיניים ערלות. בכל מקרה, כתיירים, האתר אינו שווה ביקור.

לעומת זאת, במרחק של כמה מאות מטרים, יורדים ל- RIVER WALK השווה ביקור באבוה בוהה.

זהו שביל טיולים לצדי הנהר סן אנטוניו העובר בתוך העיר ונמוך מפני גובה הכבישים בכ- 10 מטרים. משני צדדיו של הנהר, שבילי הליכה עם מסעדות, בתי קפה, עם צמחיה מטופחת.

זהו תענוג לטייל בשבילים ולהלך מתחת לפני העיר במסלול הנהר המתעקל בין בתי העיר לצפות בצמחיה הנהדרת והמגוונת בתיירים הרבים הרובצים במסעדות ובתי הקפה, לצפות בסירות עמוסי התיירים השטים בנהר, להיתקל במטיפים משוגעים, והבהחלט, חשים משהו מיוחד בעיר הזאת. לכל אורך הנהר המסודר ומתורבת בין הבתים ישנם גשרים, שלטי הסבר וכניסות לכל מיני אתרים מעניינים נוספים שבסופו של עניין מתגשמות בהוצאת כספים על כל מיני שמונצס.

מהמקום המקסים הזה בו שהינו מספר שעות, שמנו פעמינו אל המרקדו (נחלת בנימין). המרקדו (שוק) ממוקמים דוכני אוכל מכל מדינות דרום אמריקה,(אמרנו טקסס) חנויות של עבודות יד ואומנות מסחרית, והופעות רחוב של ליצנים ורקדנים ושוב כאמור, כולם ......אינם אמריקאים. זה מעניין, זה מיוחד וגם טעים...........

הנה יורד הערב ואנו בדרכנו עם הג'יפ אל ביתנו במחנה הקרוואנים לשפת אגם קלברס CALAVERAS היפה שהתמלא בסוף השבוע בנוסף לסירות דייגים גם בקרוואנים אחים שלנו.

אגב דייגים. לא כל אחד יכול לבוא ולדוג. צריך רישיון (אותו קונים בתחנת הדלק הסמוכה) אבל יש כללים !!! למשל בעונה זו, דג בגודל מעל 60 ס"מ יש להחזירו למים (עונת הפוריות) ובכלל, יש להציג את השלל טרם עזיבת המקום.

חשוב לציין כי אחד הדברים המרשימים ישראלי מצוי במקומות ציבוריים בארה"ב הוא הסדר והארגון. יש ללמוד מהם את הנושא. הכול מתקתק. הציות לחוקים לנהלים ולכללים מתקתק אצל כולם ואין צורך "באכיפה" תכופה כמו אצל החוכמולוגים שלנו. לא נתקלנו כמעט במפירי סדר וזה מראה על בגרותה של החברה. זאת ועוד, הנימוס בין האנשים, הזרים אלו לאלה, מתקיים כאילו היו כולם חברים מימים ימימה. זה מתבטא בהנפת יד איש לרעהו, בברכת שלום.

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות.תגובה חדשה
הגב
נכתב ע"י הדר ב 25/11/2015 17:41
>> זה עץ הפיקניק מאחוריך? תתחדשי על הפאנצ'ו... והאם תנסו מזלכם גם בדייג?
הגב
נכתב ע"י שרה ב 26/11/2015 12:13
>> עץ הפיקניק? הפאנצ'ו מהשוק ביפו :-) לגבי הדייג - ננסה בעתיד. בינתיים קיבלנו מהדייגים דגים אחרי שהם פילטו אותם. אביך עשה מהם תבשיל מ ד ה י ם. כרגיל.