שמור תמונה

נאס"א - 29.10.2015

"הגעתי למסקנה שאתם צדיקים גדולים. קיבלתם התראה, ארזתם חפצים, בניתם תיבה והסתלקתם מכאן לפני המבול הגדול" – כך כתבה לנו הילה באחד מהימים הקשים במיוחד שעוברים על מרכז הארץ ובמיוחד על אזור השרון בכל הנוגע לשטפונות, הצפות וניתוקי חשמל.

פה, ביוסטון שבטקסס, השמש זורחת, חם ויבש והמזגנים פועלים ללא הפסקה, במלון וברכב.

את יום האתמול הנאה ונטול המטלות ניצלנו לביקור בנאסא, מקום מלא עוצמה והוד, אין מילים אחרות פחות גרנדיוזיות לתאר את המקום הזה.

אולם הכניסה הענק נראה במבט ראשון כמו פארק שעשועים מקורה עם משחקי מחשב. באויר תלויים כל מיני מכשירים, חלקי חלליות ורכבי חלל. כאורח אתה יכול להפעיל כל עמדה ולתכנן ולקבל הסברים על טיסה לחלל/לירח או לכוכב אחר.

את תשומת ליבנו משך קיר גדול המוקיר תודה וכבוד לאסטרונאוטים של כל הזמנים. עשרות תמונות של צוותי חלליות כשעל שלוש מהן סרט שחור. כמובן שחיפשנו ומצאנו את התמונה של צוות קולומביה שנת 2003 עם טייס החלל הראשון שלנו אילן רמון.

עמדנו מול התמונה מלאים צער עמוק כרוך בגאווה עצומה.

בקוקפיט של אחת החלליות שחזרה לארץ בשלום.

הסיור החל בנסיעה ברכבת פתוחה (דומה לזו שבפרקי השעשועים) במרחבי האתר שכולל כ-200 דונם. ריאה ירוקה ענקית הנמצאת בשטחה של יוסטון וככזו חלקה הגדול נשמר עדיין כשמורת טבע (!), עם צבאים ותנינים שעם אחד מהם היה לנו הכבוד אפילו להיפגש.

בתחילת הסיור חלפנו על פני שטח בו רעו פרות. בעבר השטח כולו שימש מרעה לפרות והחליטו לשמור, אפילו במעט, על הצביון הכפרי ולהשאיר בשטח מגודר כמה פרות...לאוירה.

ואכן כל זמן שנשארים מחוץ לאזורי המבנים שנראים כמו אוניברסיטה לכל דבר, רוב השטח הירוק והפתוח שמשמש גם לנסיונות תפעול של כל המיוצר בנאסא, נראה כמו פארק לאומי גדול.

העצירה הראשונה שלנו היתה בבנין בו נשמר הקשר הרציף עם האסטרונאוטים בחלל. ביקרנו באולם שהיה בשימוש מאז תחילת הביקורים בחלל בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. שם היו עדים לפיצוץ שהרג את שלושת האסטרונאוטים בחללית אפולו 1 בשנת 1967 ובאולם זה נשמעה הקריאה האלמותית מחללית אפולו 13:

Houston we have a problem.

כיום הוא נחשב מיושן וממש מתחתיו נמצא האולם החדשני שמשמש לשם כך היום. יכולנו לראות בשידור חי את האסטרונאוטים הנמצאים כרגע בחלל והעוברים מידי יממה 16 פעמים מאור לחושך, כל שעה וחצי עוברים מיום ללילה ולהפך.

משם בנסיעה קצרה נוספת ב"רכבת הילדים" הגענו לבנין של תכנון, בניה, הרכבה, בדיקה של החלליות עצמן. אתה מסתכל מבעד לחלון הזכוכית, רואה את כל מה שלמטה וקשה לתפוס שמה שאתה רואה ממש ברגע זה זו שיא הקידמה בהתהוותה.

יצאנו מרגישים שחוינו חתיכת הסטוריה.

ולהשלמת ההרגשה המעולה נודע לנו שהיום החליטה העצרת הכללית של האו"ם לקבל את ישראל כחברה מלאה בוועדת החלל.

כבוד.

שרה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות.תגובה חדשה
הגב
נכתב ע"י יעולןעיו ב 11/11/2015 11:05
>> יעחליח
הגב
נכתב ע"י דני אורן ב 03/11/2015 04:54
>> זה חלק מהטיול, חיים את החיים וכל בוקר קמים ליום חדש ולאתגר חדש ומרגש. אתם בדרך לטייל ואנחנו בדרך הביתה אחרי 5 חודשי טיול עם הטריילר שלנו. תהנו מכל רגע.
הגב
נכתב ע"י צביקה ושרה ב 03/11/2015 04:57
>> תודה דני, אנחנו מתחילים להריח את החופש ולא רק את החופשה. נתראה גם כאן וגם שם. ד"ש לשולה
הגב
נכתב ע"י נתי ב 02/11/2015 21:20
>> נס"א זה משהו אבל מחכה כבר בקוצר רוח לתמונות הנוף וההוואי התרבותי המיוחד למקומות שרק אתם תוכלו לחוות עם המסע המיוחד שלכם. ובכל מקרה מיוחד לשמוע אותך מנתחת את הדברים שאת רואה, על תתרגשי, אני עושה את זה בשבילך (-: .
הגב
נכתב ע"י 111 ב 03/11/2015 10:42
>> 111
הגב
נכתב ע"י שרה ב 03/11/2015 05:01
>> נתי, כרגע אנחנו עדיין בשלבי הכנה לקראת אותם נופים ומפגשים עם התרבויות המקומיות. רכשנו כבר את "רכב הסיורים" שלנו אך הקרוואן עדיין בהכנות לקראתנו. מקווים לצאת לדרך המיוחדת שלנו כבר בשבוע הבא ולהביא מחוויותינו.
הגב
נכתב ע"י נתי ב 03/11/2015 07:25
>> הי שרה. הבלוג הזה חיוני ביותר וכלי חשוב מאין כמותו לתיעוד הטיול/מסע שלכם, כך שבבוא הזמן תוכלו להביט לאחור ולקרוא בו את כל קורותיכם שהיו בזמן אמת - רעיון יוצא מן הכלל. כה לחי. המשך טיול מוצלך!